#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רח. בת גרים שנישאה לכהן פצוע דכא האם אוכלת בתרומה ומדוע? (נז.) 	"לר' יהודה אינה אוכלת שסובר דאסורה לו, או משום שנשאר בקדושתו ובת גר כבת חלל ונפסלת בביאתו, ואף אם לא נשאר בקדושתו אסורה כיון שסובר שקהל גרים נקרא קהל וכתיב לא יבוא פצוע דכא בקהל ה'.<br>לר' יוסי אוכלת שסובר שמותרת לו, או משום שנשאר בקדושתו ובת גרים מותרת לכהן, ואף אם לא נשאר בקדושתו מותרת כיון שסובר שקהל גרים אינו נקרא קהל.<br>לל""א ברש""י לראב""י אוכלת, דכשרות נוספה בזו שאמה מישראל להקראות קהל אבל בת גר וגיורת לאו קהל היא ואוכלת שמותרת לפצוע דכא, והוא לא נשאר בקדושתו שתאסר עליו משום כהונה."	יבמות נז. 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רט. אלו דינים מתחילים בהיות הבת בת שלש שנים ויום אחד?	"א. מתקדשת בביאה.<br>ב. אם בא עליה יבם קנאה.<br>ג. חייבים עליה משום אשת איש. ופירשו התוס' ד""ה וחייבין דמיירי שקיבל בה אביה קידושין ור""י פירש דקאי על ִאם בא עליה יבם קנאה וקמ""ל דקנאה קנין גמור מדאורייתא.<br>ד. מטמאה את בועלה אם נדה היא לטמא בועלה משכב תחתון כעליונו של זב שמטמא אוכלים ומשקים.<br>ה. נשאת לכהן אוכלת בתרומה.<br>ו. בא עליה אחד מכל הפסולים פסלה מתרומה.<br>ז. ואם בא עליה אחד מכל העריות מומתים על ידה, וכתבו התוס' דבא לרבות בהמה."	יבמות נז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רי.<br>חופה לפסולות 1) איך מדובר 2) ומה הדין ומדוע? (נז: - נח. ותוס')	"1) לרש""י מיירי בכה""ג שהכניס אלמנה בת כהן לחופה ולא בא עליה ומעיקרא נמי לא קידשה. לתוס' (ד""ה רב) מיירי בחופה אחר קידושין שנתאלמנו או נתגרשו אחר חופה ולפני שבא עליהן.<br>2) לרב יש חופה לפסולות לכו""ע ופסלה מתרומה דבי נשא. לשמואל אין חופה לפסולות לכו""ע. לרמי בר חמא לר' מאיר דאמר קדושין פסלי חופה נמי פסלה, לר' אלעזר ור' שמעון דאמרי קדושין לא פסלי חופה נמי לא פסלה. ופירשו התוס' את שיטת רש""י דרב ושמואל סברו כרב הונא דחופה קונה. ודעת רב שכמו שקנו קידושי חופה בכשרות כך גם קונים בפסולות, ועדיפים מקידושי כסף דאפילו ר""א ור""ש דאמרו דקידושי כסף אינם פוסלים, בחופה שקרובה לביאה מודים. ודעת שמואל דחופה לא מהני אלא בכשרות דחופה קירוב ביאה הוא ולא מהניא אלא בראויות לביאה אבל בפסולות שאינן ראויות לביאה לא. ושיטת התוס' שדעת רב שאם נתאלמנו או נתגרשו אחר חופה פסולות לכו""ע כיון דיש חופה וחופה חשיבא כביאה לפסול לעולם. ודעת שמואל דאין חופה לפסולות והוי נתאלמנו או נתגרשו מן האירוסין דכשרות אפילו לר""מ. ורמי בר חמא סבר שכיון שר""מ מחמיר כל כך דאפילו בקידושין אינה אוכלת כמו כן יחמיר בחופה בנתאלמנה או נתגרשה שלא תאכל לעולם."	יבמות נז: - נח. ותוס'		
